מי צריכה הרמת חזה עם שתל? לחזה יש השפעה משמעותית על הדימוי העצמי של נשים רבות. הביטחון העצמי עלול להיות ירוד במידה והשדיים צונחים עקב השפעות הגיל או אחרי לידות והנקות (וגם כמובן אם הם היו נפולים מלכתחילה), מצד שני חזה זקור וזקוף מספק נחת רבה ותורם לאיכות החיים. לכן, אין פלא שישנו ביקוש רב לניתוחים להרמת החזה, ובעמוד זה תמצאו מידע על ההליך הכירורגי שמשלב ביחד עם הרמת השדיים גם הכנסת שתלים.
למי מתאימה הרמת חזה עם שתלים?
קהל היעד של ניתוח הרמת חזה עם שתל הוא נשים אשר מרגישות שהחזה שלהן גם נפול וגם מרוקן. גם במקרים שבהם החזה לא מרוקן אבל קטן יחסית כדאי לשקול הכנסת שתלים, וזאת משום שבמסגרת הרמת החזה הוא תמיד קטן במידה מסוימת, בשל הסרת עודפי העור.
בנוסף לתחושה של האישה, שיש לה משקל בלתי מבוטל בהחלטה הסופית, כדאי להסתמך גם על הניסיון של כירורגית פלסטית מיומנת. במפגש הייעוץ הלא מחייב בוחנת הרופאה את השדיים, על-מנת לבדוק אם הם אכן נפולים ואם כן מהי רמת החומרה (כדי לתכנן את הניתוח האופטימלי). החלוקה המקובלת היא ל-3 דרגות: במקרים הקלים הפיטמה נמצאת מעט מתחת לקפל התת שדי, במרחק של כסנטימטר. בדרגת צניחה 2 – המרחק בין הפיטמה לקפל הוא כבר כ-3 ס"מ, ובמקרים שמוגדרים כיותר קשים, השדיים כולם נמצאים מתחת לקפל ובנוסף הפיטמה פונה כלפי מטה.
במקביל לבדיקת מידת הצניחה תתבונן הכירורגית הפלסטית גם בגודלם של השדיים, תעריך עד כמה הם יקטנו במסגרת ההרמה ותחווה את דעתה לגבי כדאיות הכנסת השתל.
כיצד מתבצעת הרמת חזה עם שתל?
בחלק מהמקרים ההמלצה היא לבצע את ההליך הכירורגי בשני שלבים, כשבשלב הראשון תתבצע ההרמה של החזה ובשלב השני, לאחר שהאזור מחלים, יוכנסו שתלים. יחד עם זאת בדרך כלל הרמת חזה עם שתל תבוצע בניתוח אחד, שמטבעו הוא מורכב יותר מ"רק" הרמה או "רק" הגדלת חזה, ולכן מחייב פנייה לפלסטיקאית מיומנת במיוחד.
בכל מקרה החלק המורכב הוא הרמת החזה ומיקומן מחדש של הפטמות והעטרות, פעולות המבוססות על תכנון מדויק (שלוקח בחשבון גם את השתלים שיוכנסו). לצורך ההרמה מוסרות רקמות עור מיותרות מהשדיים. לגבי השתלים, שמונחים בכיס ייעודי בחזה, ההמלצה היא לבחור כאלה שהם לא גדולים יתר על המידה אלא כאלה שיוצרים מראה טבעי.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ונמשך כשעתיים עד שלוש.
התאוששות אחרי ניתוח הרמה עם שתל
אחרי הרמת חזה עם שתל נדרשת תקופת החלמה של שבוע עד שבועיים. לעיתים יושארו באזור המנותח נקזים למס' ימים, וכמו כן יש צורך ללבוש חזייה ייעודית לפרק זמן מסוים. סיבוכים אפשריים הם דימום, עקב דליפה של דם אל הכיס שבו הונח השתל (במקרים אלה יש לעבור הליך כירורגי), וזיהום (הטיפול הוא באנטיביוטיקה, אבל אם היא לא עוזרת ייתכן צורך בהוצאת השתלים). סיבוך אפשרי נוסף הוא התקשות של רקמות סביב השתל, מצב שנקרא קופסית, שעלול להוביל גם לכאב. במקרים אלה הפתרונות האפשריים הם שינוי המיקום של השתל או אם אין ברירה, הוצאתו (ובעצם הוצאת שני השתלים, כמובן).
הסיבוכים אינם נפוצים מאוד אבל כירורגית פלסטית אחראית מיידעת את המטופלות שלה לגביהם על-מנת שההחלטה שתתקבל אם לעבור את הניתוח או לא תהיה על סמך מלוא המידע הרלוונטי.
אולי יעניין אותך גם:
